הייחודיות שמאפיינת את ארץ הבסקים ואנשיה באה לביטוי לא רק בנופים, בתרבות, במטבח המסורתי ובשפה המיוחדת, אלא גם במשחקי הספורט המוזרים שאהובים על הבסקים: הרמת אבנים כבדות, תחרות שנקראת חסוטיאה (jasotzea), תחרות קצירת דשא בחרמש בשם סראלריטצה (segalaritza), או משחק כדור עם מחבט שנקרא פלוטה (pelota), הם רק חלק ממשחקי הספורט המקומיים. אבל הספורט שעולה על כולם מבחינת המוזרות והסיכון שכרוך בו הוא מרוץ השוורים הידוע ברחובות העיר פמפלונה (Pamplona), במסגרת פסטיבל סאן פרמין (San Fermin).

הפסטיבל של סן פרמין נפתח באופן רשמי בצהרי ה-6 ביולי מדי שנה, עם ה-צ'ופינסו (Chupinazo) שמתרחש על מרפסת בית קונסיסטוריאל (Casa Consistorial) בפמפלונה. אלפי אנשים מתכנסים בכיכר וממתינים להכרזה הרשמית של ראש העיר על התחלת החגיגות – הירייה נשמעת והחגיגות מתחילות.

איך כל זה התחיל?

האמת היא שלא ממש ברור איך התחילה המסורת של מרוצי השוורים בפמפלונה. יש עדויות על קיומו של פסטיבל כלשהו במאה ה-13, כנראה באוקטובר, שעולה בקנה אחד עם פסטיבל סן פרמין שמתקיים ב-10 באוקטובר. ונראה שהחגיגות המודרניות של ימינו התפתחו מפסטיבל זה וחגיגת השוורים החלה כנראה כבר במאה ה-14.

החגיגה הדתית העיקרית של סן פרמין הייתה מלווה במשך שנים רבות במוסיקה, ריקודים, מלחמות שוורים ושווקים. לכן, הציעה מועצת העיר להעביר את האירוע כולו ל-7 ביולי כשמזג האוויר מתאים יותר לחגיגת חוצות שכזאת. התאריכים הקבועים למרוצי השוורים נקבעו בין ה-14-7 ביולי כשהראשון מתחיל ב-8 בבוקר ב-7 ביולי והאחרון מתקיים באותה שעה ב-14 ביולי.

מי שפרסם את פסטיבל סן פרמין בעולם הוא הסופר האמריקאי ארנסט המינגווי שכתב על האירוע בספרו המפורסם "וזרח השמש" בשנת 1926. מאז מגיעים מבקרים מכול העולם כדי להשתתף בפסטיבל השנתי והפופולריות שלו הפכה את הצפיפות לבעיה רצינית. לכן, אם אתם מתכננים להישאר ללון במקום, חשוב להזמין לינה חודשים רבים מראש.

Load More
Something is wrong. Response takes too long or there is JS error. Press Ctrl+Shift+J or Cmd+Shift+J on a Mac.

למקומות, היכון… צא!

כאמור, הריצה מתחילה ב-8 בבוקר בכול יום בתאריכים 14-7 ביולי. הרצים חייבים להתייצב בשטח הריצה עד לשעה 7:30. הריצה בפועל נמשכת מהמכלאה בסנטו דומינגו, שם מוחזקים השוורים, ועד לזירת השוורים שבה הם יילחמו באותו יום בשעות אחר הצהריים. אורך הריצה הוא 825 מטרים והזמן הממוצע מתחילת הריצה ועד סופה הוא כשלוש דקות. רחובות העיר העתיקה שבהם רצים השוורים חסומים בחומות, כך שהשוורים לא יכולים להימלט לרחובות צדדיים. בכול יום רצים על המסלול 6 שוורים, וכן 6 שוורים מסורסים.

המתח מתחיל עם שחרור השוורים קרוב לשעה 8 בנקודה שבה נורית הירייה הראשונה, כדי לאשר שהשער במכלאת סנטו דומינגו נפתח. הרצים לבושים בלבן עם מטפחת אדומה כרוכה סביב צווארם ומתפללים לסן פרמין. הירייה השניה מודיעה שהשוורים עזבו את המכלאה. השוורים והרצים דוהרים לאורך המסלול. במהלך הדרך, הצעדים האחרונים הם המסוכנים ביותר כי המסלול מוביל לרחוב ללא מוצא כדי לספק גישה לזירת השוורים.

נקודות תצפית

אפשר לצפות בריצה מכמה רחובות מאחורי גדרות שמסמנים את מסלול ריצת השוורים, אבל צריך להגיע למקום בסביבות 6:30 בבוקר כדי לזכות בעמדת תצפית טובה. דרך אחרת היא לצפות ממרפסות פרטיות או מכיכר דה טורוס (Plaza de Toros), שם אפשר לראות את סוף המסלול ברגע הגעת הרצים לזירה. כמובן שאפשר גם לשבת בבר מקומי ולצפות בכול המרוץ המרגש הזה על גבי מסך הטלוויזיה.

אולי תאהבו גם

לרוכשים עכשיו מצלמת דרך במתנה
בשווי של 350 ש"ח!